זה לא אקווריום. זה בניין מגורים של 12 קומות שנבנה במיוחד לדג כתום אחד מאוד בררן. בכל קומה חיים אחרים: פינת קריאה עם ספרים שצפים, מטבח שהצינורות מביאים אליו ארוחה, חממה תלויה במים ורודים, ומשרד קטן שבו מישהו עדיין מנסה לסדר את דוחות כוכבי הים. למטה גר בעל הבית. הוא לא ממצמץ. הוא רק מסתכל. מימין, רשימות השדה ממשיכות לגדול. אף אחד לא יודע מי מוסיף אותן.
24.9.26
23.9.26
Anfractuous - מילה אחת, עולם שלם
סדרה זו היא בעצם תרגום חזותי למילה אחת: Anfractuous. זו מילה שמתארת משהו מפותל, מורכב, מסתעף, מלא עיקולים, שכבות ומעברים לא צפויים. נדמה שכל אחת מהן מפרשת את המילה הזו בדרך אחרת: פעם דרך גוף שמתמזג עם חומר, פעם דרך בד שנשפך כמו זרם, פעם דרך פנים שמסתתרות בין שברים, ופעם דרך מבנים שנראים כאילו נולדו מתוך תנועה אינסופית.
מה שמעניין במילה הזאת הוא שהיא לא רק ויזואלית - היא גם רגשית. יש בה משהו לא ישר, לא פשוט, לא צפוי - יופי שלא הולך בקו ישר.
22.9.26
MyRetroTVs – טלוויזיה של פעם
לפעמים מתחשק לחזור בזמן. באתר MyRetroTVs אפשר לצפות בשידורי טלוויזיה חיים מעשורים שונים, ממש כאילו אתם חיים באותה תקופה וצופים בטלוויזיה כרגיל. ניתן לבחור כל שנה החל משנות ה-50 ועד שנות ה-2000. באתר אלפי ערוצים, כולל תוכניות מצוירות, ספורט, חדשות ומוזיקה. בוחרים מכשיר טלוויזיה מתקופה מסויימת ומתחילים לצפות (הפרסומות לבדן מצדיקות את הצפייה).
על Medisearch.io שמעתם? זהו מנוע חיפוש מבוסס בינה מלאכותית שמתמקד רק בנושאי רפואה ובריאות. אפשר לחשוב עליו כעל “Google רפואי עם AI”: במקום לקבל עשרות קישורים ולנסות להבין לבד מה אמין ומה לא, שואלים שאלה בשפה רגילה ומקבלים תשובה מסוכמת עם המקורות שמאחוריה.
אפשר לשאול את ChatGPT במה MediSearch שונה מ-ChatGPT כששואלים שאלות רפואיות, מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם והוא ייתן לכם תשובה מפורטת.
האובדנים המשמעותיים ביותר מבחינה רגשית - והמדוברים פחות - של החיים המודרניים.
"חברות, תמיד הייתה תלויה בנדיבות לא רציונלית מסוימת. נכונות לבזבז זמן משותף בצורה מרהיבה. להקשיב לאותה חרדה בפעם החמישית. לשבת בשתיקה. להישאר זמינה ללא אג'נדה. ואולי זו הסיבה שחברות של מבוגרים מרגישה רדיקלית יותר ויותר. היא מתנגדת להיגיון שהחיים המודרניים מתגמלים בכל מקום אחר. כי חבר אמיתי מציע משהו נדיר ביותר: נוכחות לא אופטימלית. משפחה בנויה על ידי דם. נישואין על ידי מוסד. יחסי עבודה על ידי תועלת. חברות שורדת אך ורק באמצעות בחירה הדדית. אף אחד לא חייב להישאר. ובכל זאת, יש אנשים שכן.
'איפשהו בין 'בואי נתעדכן בקרוב' לבין 'סליחה, החיים היו עמוסים', החברות הבוגרת הפכה לאחד האבדות הרגשיות הכי משמעותיות והכי פחות מדוברות של החיים המודרניים. אין לה טקסים, אין לה שירים, אין לה תעשייה שלמה שעוזרת לעכל אותה. שבר רומנטי מקבל סרטים, שירים, שירה, טקסים ועמודות ייעוץ. אבל הצער על חברות נשאר בלתי נראה. אף אחד לא מלמד אותך כמה כואב לאבד לאט-לאט גישה למישהו שהכיר את החיים הפנימיים שלך מבפנים. מישהו שהבין את השתיקות לפני המשפטים. מישהו שידע לזהות את מצב הרוח שלך מהדרך שבה אמרת 'בסדר' ". The quiet grief of adult friendship, by Pranav Jain
בין זמן, חלומות ועולמות קטנים ומוזרים
זהו אחד הדברים שאני אוהבת באנימציית בינה מלאכותית - לקחת תמונה סטטית שכבר מכילה עולם דמיוני שלם, ולהעניק לה בדיוק מספיק תנועה כדי לגרום לך לתהות מה קרה קודם לכן... ומה עשוי לקרות בהמשך 🖤
בהשראת עולם עיצוב הפנים
במקום ליצור שוב ושוב את אותו לוגו או אותה טיפוגרפיה, ביקשתי מה-AI להפוך את האותיות עצמן לחלק מעולם עיצובי שלם. כל פעם בסגנון אחר, עם חומרים, צבעים, טקסטורות, פרחים, חפצים ואלמנטים שמתאימים לאווירה שבחרתי. וכך אותה מילה בדיוק קיבלה בכל פעם אופי אחר לגמרי.
בסליידר שמופיע כאן אפשר לראות את המילה ILANA בשלל סגנונות: בוהו מדברי, ים-תיכוני, מרוקאי, סקנדינבי, ארט דקו, קוטג'קור, יפני, טרופי, רטרו שנות ה-70, גותי בוטני, סלסטיאלי, מודרני, צבעוני, מינימליסטי ועוד. מה שמעניין במיוחד הוא שלא מדובר רק בשינוי של צבע או רקע. בכל עיצוב האותיות עצמן הופכות לאובייקט: לפעמים הן עשויות משיש, לפעמים מעץ, קרמיקה, בד, בטון או זכוכית. סביבן מופיעים פרחים, צמחים, כלי נוי, טקסטיל, דוגמאות, סמלים ואביזרים קטנים שבונים יחד סגנון שלם.
למה דווקא אותיות? טקסט בתוך תמונות AI לא תמיד היה הצד החזק של מחוללי התמונות, אבל הכלים משתפרים במהירות, וכיום אפשר להתנסות גם בטיפוגרפיה כחלק מהיצירה עצמה. ברגע שהמילה הופכת לנושא המרכזי של התמונה, אפשר להתייחס אליה כמעט כמו אל חדר קטן, פסל, חלון ראווה או תפאורה.
